על פי המקורות, דברי ימיה של סין התחילו כ – 3000 שנה לפנה"ס. העיסוק הרפואי בזמנים אלה היה בידי רופאי השבט שעסקו בעיקר ברפואת צמחים .
באותם שנים עסקו ברפואה גם חכמי ההרים המתבודדים, אנשים משכילים שפרשו מחיי קהילה או הפנו עורף לעריצותו של השלטון הקיסרי, בהרים הגבוהים הם חיפשו את הדרך לחיים בריאים ואריכות ימים, אכלו מזונות מן הצומח, חיזקו את גופם בצמחי מרפא, ותרגלו אומנויות לחימה עתיקות כמו טאי צ'י וטכניקות נשימה כמו צ'י קונג.
מתקופת שושלת האן ( 206 לפנה"ס עד 220 לפנה"ס) משתנה היחס לרפואה ומתחלף בהכרה ובהבנה של סדרי הטבע והיקום, מתוך התבוננות של האנשים בטבע, כלומר, כל בעלי החיים כולל האדם, מושפעים מתהליכי הטבע. האדם נוצר מהטבע והוא חלק בלתי נפרד ממנו וכאשר נחייה את חיינו בהקשבה וחיבור למחזוריות הטבע, עונות השנה, מזג האוויר, השמיים והכוכבים נוביל לחיים מאוזנים, בריאים ומלאי סיפוק. רפואה סינית נבנתה והתפתחה על בסיס זה .
רפואה סינית כיום
ב 30 השנים האחרונות גדלה המודעות והפופולאריות של הרפואה הסינית במערב ובישראל, וכעת היא שימושית בקופות ובבתי החולים בארץ ובעולם . בעלת יתרון עצום בהיותה לא פולשנית ביחס לסכין המנתחים, ואינה גורמת לנזק ולתופעות לוואי שליליות בהשוואה להשפעה המחלישה והמזיקה של התרופות.
רפואה סינית ביסודה היא רפואה מונעת; בסין מטפל מוצלח הוא זה שאין בכפרו מחלות. הצלחת הטיפול טמונה באבחון נכון ומציאת שורש הבעיה. לשם כך עומדים לרשות המטפל כלים רבים ומגוונים הכוללים: אבחון דופק, אבחון לשון, אבחון בטן,התבוננות,אבחון גוף וכמובן תשאול יסודי.
על המטפל להיות חד וערני על מנת לקלוט כמה שיותר מידע מהמטופל ולתת את המענה הטוב ביותר. זמן הטיפול הוא אינדיבידואלי, אך ניתן לומר שככל שהמחלה מקננת בגוף זמן ארוך יותר, כך יהיה גם זמן הטיפול ארוך יותר. לכן כדאי להגיע לטיפול מוקדם ככל האפשר.
לאחר הפגישה הראשונה מתקבלת אינדיקציה למספר הטיפולים הדרושים להצלחה, לעתים קרובות יורגש שיפור ראשוני כבר לאחר טיפול אחד, באחרים לאחר מספר טיפולים.
טיפול ברפואה סינית הוא מעמיק, בא לידי ביטוי ברבדים פיזיים ונפשיים ומביא לשיפור ניכר באיכות חייו של המטופל.
דיקור סיני / אקופונקטורה
צמחי מרפא סינים
טווינה – הפיזוטרפיה הסינית
צ'יקונג– התעמלות לחיזק האנרגיה
תזונה סינית– דגש על איכות המזון
