צמחי מרפא נבדלים זה מזה באנרגיה ,בטמפרטורה ובטעם.לאחר בליעתם הם מופנים, בהתאם למבנה הפורמולה, לטיפול באזור המחלה.
לטעמים יש השפעה גדולה על אופי הפורמולה למשל: מתוק-מחזק, חמוץ-סופח,מר-מנקז, מלוח-מרכך התקשויות, תפל-משתן וחריף-מניע.
הטמפרטורה של צמחי המרפא נקבעת על-פי אנרגיית הצמח, למשל הטמפ' של תה מנטה היא חמה אך האנרגיה של המנטה מקררת.
צמחי מרפא הם רק חלק מחומרי המרפא הקיימים.

לחלקים השונים של הצמח יש גם השפעה, למשל: עלה-קל ומשפיע על אזורים עליונים בגוף,ענף-מזין,שורש-מחזק,זרע-מלחלח (מצוין לעצירות), פרי-סופח.
דוגמאות של צמחי מרפא: שום- מסלק פרזיטים,כורכום-מסייע לדיכאון , חרצית-מרגיע את העיניים, קליפת הקלמנטינה וניצני ורד-מניעי אנרגיה, שן הארי-נגד מוגלה,הל-ארומטי מחדד חושים, במבוק-סופח לחות , זעפרן-מחזק דם, זרע הצנון-מסלק תקיעות מזון,  גבס-מקרר, סוסון ים-לחיזוק האון, שרשור-פתיחת תעלות,ג'ינסנג-מחזק אנרגיה, נדל-מסלק רעילות מהעור, תולעת משי- להתכווצויות ,פנינה-מרגיע נפש ועוד.
התאמת הפורמולה למטופל היא ענף הדורש ידע רב ומעמיק מפני שקיימות אין סוף קומבינציות.

ההרבלוגיה התפתחה לאורך אלפי שנים על ידי ניסוי וטעייה ולכן קיים ידע רחב על השפעת הצמחים ותופעות הלוואי, דבר שמהווה יתרון בולט מאוד על הרפואה המערבית.

ניתן ליטול את הצמחים במספר דרכים. הנפוצות שבהן:

אבקה-טוחנים את הצמח לאבקה דקה ולוקחים עם מים פושרים, ניתן גם לקפסל את האבקה.
Row- צמחים שיובשו ובושלו ואז שותים את הנוזל.
טינקטורה-מיצוי צמחי מרפא על בסיס אלכוהולי טיגון צמחים בדבש או ביין .

לכל שיטה יש את היתרונות והחסרונות ועל המטפל בשיתוף פעולה עם המטופל לקבוע את הדרך הנכונה.

חשוב לדעת:

למשגיחי הכשרות ולצמחוניים נעשות התאמות ספציפיות של פורמולות, אף על פי שלרוב יש אישור של הרבנים.
הצמחים הקיימים בארץ מאושרים ע"י משרד הבריאות, איכותם גבוהה והם נמכרים במקומות מסודרים.
ניתן לקחת את הצמחים במקביל לתרופות מערביות (כמובן בייעוץ עם המטפל)
תרופות מערביות רבות הומצאו על בסיס צמחי מרפא כגון אספירין וכינין.
ניתן לקחת את הפורמולה בכל גיל.